מזה שנים רבות כבר הרפואה והמחשוב שזורים זה בזה. שילוב המחשוב ברפואה הוביל לקדמה ששיפרה את הטיפול במטופלים. במאמר זה אציג את הקשר בין רפואה למחשוב וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על תעשיית הבריאות.
ד"ר אהוד מירון מסביר כי אחד התחומים המשמעותיים שבהם המחשוב השפיע על הרפואה הוא תחום ההדמיה הרפואית. טכנולוגיות הדמיה מתקדמות כגון הדמיית תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה ממוחשבת (CT) וטומוגרפיה של פליטת פוזיטרון (PET) הפכו לכלים חיוניים ברפואה המודרנית. הטכנולוגיות הללו קיימות ומתקדמות החל משלהי המאה ה- 20. הכמות הגדולה של המידע אשר נצבר כתוצאה משימוש בטכנולוגיות אלה – מאגרי מידע עצומים של תמונות שמקורן בהדמיה נותנים את האפשרות לכלים המודרניים יותר, אשר משתמשים באלגוריתמים לעיבוד תמונה, למידת מכונה ובינה מלאכותית (AI), ומסוגלים ללמוד מתוך הנתונים האלה ולהצליב את המידע עם המידע הקליני. התוצאה היא יכולת לזהות חריגות, לסווג תמונות ואפילו לאתר גידולים סרטניים בתחילתם. כלים אלה שיפרו באופן משמעותי את הדיוק והמהירות של אבחון הדמיה רפואית, ומאפשרים לרופאים לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי טיפול בחולים.
תחום נוסף שבו המחשוב שינה את הרפואה הוא בתחום רשומות הבריאות האלקטרוניות (EHRs) רשומות רפואיות ממוחשבות הן כלי מוכר בישראל שהיא אחת המדינות הוותיקות והמנוסות ביותר ביצירת ובהטמעת רשומות ממוחשבות. הרשומה הממוחשבת שעברה שינויים והיום היא נגישה בענן מאפשרת לספקי שירותי בריאות לגשת למידע על המטופלים מכל מקום, מה שמייעל את תהליך הטיפול בחולה. עם זאת, הנפח העצום של נתוני המטופלים שנוצרו על ידי EHRs יכול להיות מכריע, מה שמקשה על ספקי שירותי בריאות לנהל ולנתח אותן בצורה יזומה כדי לקבל תובנות והחלטות על האוכלוסייה ככלל ולא רק על המטופל הבודד. כדי להתמודד עם האתגר הזה, פותחו טכנולוגיות מחשוב כגון כריית נתונים ולמידת מכונה כדי לעזור לספקי שירותי בריאות לחלץ תובנות משמעותיות מנתוני המטופלים. על ידי ניתוח כמויות גדולות של נתוני מטופלים, ספקי שירותי בריאות יכולים לזהות דפוסים ומגמות המודיעות על קבלת החלטות קליניות ומשפרים את תוצאות המטופלים. גם בתחום זה ישראל היא אחת הוותיקות והמנוסות ומאגרי המידע המצטבר הם אוצר בלום של ידע שניתן לבחון אותו, תוך שמירה כמובן על פרטיות ואנונימיות כדי ללמוד ממנו איך להתייעל ולשפר.
בנוסף לשיפור האבחון והטיפול בחולים, המחשוב שינה את המחקר הרפואי. ההתקדמות בטכנולוגיות המחשוב אפשרה לנתח כמויות גדולות של נתונים גנומיים (המבוססים על המידע התורשתי), מה שהוביל לפיתוח רפואה מותאמת אישית. רפואה מותאמת אישית היא גישה לטיפול בחולים ששוקלת את המבנה הגנטי (גנוטיפ), אורח החיים והסביבה של הפרט (פנוטיפ) כדי להתאים את תוכניות הטיפול. באמצעות טכנולוגיות מחשוב לניתוח נתונים גנומיים, החוקרים יכולים לזהות סמנים גנטיים המעידים על נטייה למחלות מסוימות. לאחר מכן ניתן להשתמש במידע זה לפיתוח טיפולים ממוקדים יעילים יותר ובעלי פחות תופעות לוואי מאשר טיפולים מסורתיים.
המחשוב חולל מהפכה גם בתחום הטלה-רפואה, שהיא אספקת שירותי בריאות באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות מרחוק. טכנולוגיות רפואה מרחוק כגון שיחות ועידה בווידאו, ניטור מרחוק ואפליקציות בריאות ניידות אפשרו לספקי שירותי בריאות להגיע לחולים באזורים מרוחקים או מוחלשים. בנוסף, רפואה מרחוק אפשרה למטופלים לקבל טיפול בזמן ונוח מבלי לנסוע למתקן בריאות. ככל שהטלה-רפואה ממשיכה להתפתח, היא עשויה לשנות את האופן שבו שירותי בריאות מסופקים ונגישים ברחבי העולם.
במקביל, עם שילוב המחשוב ברפואה, יש להתמודד עם אתגרים משמעותיים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא הבטחת הפרטיות והאבטחה של נתוני המטופלים. הכמויות העצומות של נתונים שנוצרו על ידי מכשירים רפואיים ו-EHRs מכילות מידע רגיש של חולים שיש להגן עליו מפני איומי סייבר. בנוסף, ככל שספקי שירותי בריאות נעשים תלויים יותר בטכנולוגיות מחשוב, הם עלולים להסתמך מעל ומעבר על הכלים הללו ולהתעלם מהחשיבות של המרכיב האנושי בשירותי הבריאות. ספקי שירותי בריאות חייבים לאזן בין טכנולוגיות מחשוב לבין החשיבות של תקשורת בין אישית ואמפתיה בטיפול בחולים.
ד"ר אהוד מירון מסכם: שילוב המחשוב ברפואה הוביל להתפתחויות פורצות דרך ששינו את תעשיית הבריאות. מהדמיה רפואית ועד לרפואה מרחוק, טכנולוגיות המחשוב שיפרו את תוצאות הטיפול וייעלו את אספקת שירותי הרפואה וכן תורמות לעלייה בשביעות רצון המטופלים.
