"שאלת יישום הבינה המלאכותית מעסיקה היום חברות רפואה רבות" כך טוען ד"ר אהוד מירון. מדובר על שימוש בבינה מלאכותית בתוך בתי החולים וקופות החולים, ושימוש במאגרי מידע גדולים שעליהם אפשר יהיה 'להפעיל את הבינה המלאכותית', וזאת כדי לנסות למצוא דפוסים שיכולים לכוון אותנו מבחינת רפואה מונעת, איתור תחלואה ומתן תשובות לשאלות אבחנתיות.

ניתן לראות כיצד הבינה המלאכותית והשימוש בביג דאטה שיפרו כבר היום את היכולת של פענוח תשובות רדיולוגיות כמו: בדיקות רנטגן, CT וכדומה, וזאת כיוון שיכולות הדיוק שלהן טובות יותר מיכולתה של העין האנושית לזהות פרמטרים ואבחנות שונות מתוך נתונים.

יחד עם זאת טוען ד"ר אהוד מירון: "אנחנו לא יודעים עדיין לומר בוודאות מה יהיה תפקידה בכל אחד ואחד משטחי הרפואה". מוסיף ד"ר מירון: "אנחנו יכולים לראות את החשיבות שלה במחקר, עיבוד נתונים וניבוי של דפוסי תחלואה, אבל הבינה המלאכותית עדיין לא יכולה לחזות מחלות חדשות כמו למשל נגיף הקורונה". שם הבינה מלאכותית לא יכלה לתת מענה לכל הדפוסים השונים של התחלואה וכן על ההתפשטות כפי שהיינו רוצים שהיא תעשה, לכן אם יש מחלה חדשה שמתנהגת קצת שונה לא תמיד אפשר לקבל תשובות באמצעות בינה מלאכותית על איך תתנהג המחלה.

בנוסף לכך מסביר ד"ר מירון כי התחזיות השונות מדברות גם על שימושים בפיתוח של ידע חדש בתחום הגנטיקה אומר ד"ר אהוד מירון. בעולם הגנטיקה יש הרבה מאוד מקום לשימוש בבינה מלאכותית וזאת בזכות היכולת של איסוף נתונים בכמות גדולה.

למעשה, אם אנחנו אוספים את כל הנתונים הגנטיים של אוכלוסייה מאוד גדולה אנחנו יכולים למצוא שם דפוסים גנטיים שיכולים לסייע לנו באבחון הגנטי ובאיתור מוקדם של מצבים שיש להם דפוס גנטי. כתוצאה מכך תהיה לנו את היכולת להתערב מספיק מוקדם ולטפל אם צריך.