רופא בעידן המחשוב

ד"ר אהוד מירון - אודות

לאורך השנים ובמהלך עבודתו, ד"ר אהוד מירון ביצע שורת תפקידים בכירים: יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מרצה בפקולטה ללימודי בריאות הציבור, יו"ר ועד רופאי בריאות הציבור והמשרדים הממשלתיים ועוד תפקידים נוספים. כיום, בהיותו רופא לשעבר שהפך ליזם בתחום החדשנות הרפואית, נמצא ד"ר אהוד מירון בנקודה המושלמת כדי לספר את הסיפור אודות רופא בעידן המחשוב.

לפי ד"ר אהוד מירון, אשר מחזיק בפרספקטיבה ארוכת שנים על עולם הרפואה (מאז החל את לימודי הרפואה שלו בתחילת שנות ה-80), הכנסת המחשוב לחיינו בעשורים, האחרונים שינתה את סוג הרופאים שהמערכת מייצרת: אם בעבר רופא היה מתעדכן על חידושים בתחום הרפואה באמצעות היותו מנוי לשניים או שלושה מגזינים מדעיים, אותם היה קורא בערך פעם בחודש, כיום רופאים (והמטופלים שלהם) מוצפים במידע אינסופי, ומוצאים את עצמם טובעים בתוך מידע, מה שמקשה להפריד את המוץ מן הבר.

בנוסף לכך, סבור אהוד מירון כי טמעת מערכות מחשוב שונות לאורך השנים, היוו מכשול ענק עבור רופאים, בעיקר ברפואה הציבורית: רופאים רבים, בעיקר מבוגרים, מצאו עצמם במקום עסוקים בעמידה ביעדי תיעוד והזנת נתונים, וזאת על חשבון תשומת הלב למטופל. תיקים רפואיים ממוחשבים אמנם קיימים עוד משנות ה-80, כך שקשה למצוא רופאים שזוכרים את העולם האנלוגי "הישן", אולם תיעוד ממוחשב הפך לצייטגייסט ורופאים נדרשים כל הזמן "למחשב" היבטים נוספים בעבודה שלהם.

לאורך השנים ובמהלך עבודתו, ד"ר אהוד מירון ביצע שורת תפקידים בכירים: יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מרצה בפקולטה ללימודי בריאות הציבור, יו"ר ועד רופאי בריאות הציבור והמשרדים הממשלתיים ועוד תפקידים נוספים. כיום, בהיותו רופא לשעבר שהפך ליזם בתחום החדשנות הרפואית, נמצא ד"ר אהוד מירון בנקודה המושלמת כדי לספר את הסיפור אודות רופא בעידן המחשוב.

לפי ד"ר אהוד מירון, אשר מחזיק בפרספקטיבה ארוכת שנים על עולם הרפואה (מאז החל את לימודי הרפואה שלו בתחילת שנות ה-90), הכנסת המחשוב לחיינו בעשורים, האחרונים שינתה את סוג הרופאים שהמערכת מייצרת: אם בעבר רופא היה מתעדכן על חידושים בתחום הרפואה באמצעות היותו מנוי לשניים או שלושה מגזינים מדעיים, אותם היה קורא בערך פעם בחודש, כיום רופאים (והמטופלים שלהם) מוצפים במידע אינסופי, ומוצאים את עצמם טובעים בתוך מידע, מה שמקשה להפריד את המוץ מן הבר.

בנוסף לכך, הטמעת מערכות מחשוב שונות לאורך השנים, היוו מכשול ענק עבור רופאים, בעיקר ברפואה הציבורית: רופאים רבים, בעיקר מבוגרים, מצאו עצמם במקום עסוקים בעמידה ביעדי תיעוד והזנת נתונים, וזאת על חשבון תשומת הלב למטופל. תיקים רפואיים ממוחשבים אמנם קיימים עוד משנות ה-80, כך שקשה למצוא רופאים שזוכרים את העולם האנלוגי "הישן", אולם תיעוד ממוחשב הפך לצייטגייסט ורופאים נדרשים כל הזמן "למחשב" היבטים נוספים בעבודה שלהם.

מעבר לכך, לפי ד"ר אהוד מירון, מחשוב הטיפול הכניס לעבודתם של רופאים את הנושא של עמידה ביעדים: כמה מטופלים הספיק הרופא לראות, כמה חולים הופנו להמשך טיפול יקר מול חיסכון שנוצר וכדומה. כאשר החלו למדוד נתונים, מטבעם של דברים, המדדים קיבלו חיים משל עצמם, והפכו להיות חזות הכל: רופא טוב הוא רופא שעומד ביעדי המערכת המדידים; אם אי אפשר למדוד את זה, זה כנראה לא מעניין. המציאות הזו דורשת מהרופא לדווח באופן מתמיד ולספק למערכת מידע שמאפשר לה לבדוק אותו. זה לא רק מלחיץ, זה גם שוחק.

ד"ר אהוד מירון - בין שתי מערכות בחירות בישראל

במדינת ישראל קיימות שתי מערכות רפואה מקבילות. האחת היא מערכת הבריאות הציבורית, שהיא מערכת מורעבת, גרעונית באופן כרוני ומכוון, עם חסר מתמיד בכוח אדם, ומאופיינת בזמני המתנה ממושכים. לצידה פועלת מערכת פרטית טובה מאוד, אליה אף באים מטופלים מכל העולם במסגרת תיירות מרפא. לפי ד"ר אהוד מירון, הפרדוקס הוא ששתי המערכות חולקות במידה רבה את אותו כוח אדם, ובמידה רבה גם את אותו בסיס לקוחות אשר משלמים כפול על השירותים שהם מקבלים.

יש הרבה פתרונות למערכת הבריאות הציבורית, וחלקם גם משלבים אמצעי מחשוב וטכנולוגיה. הבעיה היא לא במציאת הפתרונות, אלא ברצון ליישם אותם, שהרי נכון לעכשיו, נראה שלכולם יש תמריץ לכך שמערכת הבריאות הציבורית תישאר חלשה ומורעבת.